ראיה ירודה היא מצב בו חדות ראיה של האדם גרועה מ6/15 בעין הטובה יותר.

כמובן שמדובר במצב בו גם לאחר כל תיקוני התשבורת האפשריים, לא מגיעים לחדות זו .
אדם הסובל מאובדן חלקי, של חדות או של שדה הראיה – דבר המונע ממנו תפקוד שוטף יומיומי מוגדר כאדם בעל ראיה ירודה.
 

כאשר הפתרונות הזמינים והקיימים בשוק אינם מספקים איכות חיים וראיה סבירה, ניתן להציע פתרונות של משקפיים מיוחדים, טלסקופים או מיקרוסקופים בהתאמה אישית, מגדלות, ועזרי ראיה לכבדי ראיה כמו טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) בעלת יכולת להגדיל כל חומר כתוב שנמצא בתוכה.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

תסמינים:

אדם שראייתו ירודה מתקשה בתפקוד היומיומי, הוא חש קושי בקריאת עיתון, או הבחנה במספר האוטובוס שעומד בתחנה. הוא חש קושי בצפיית טלוויזיה וזיהוי פרצופים מרחוק. ראייתו מטושטשת, ואבחנת הצבעים שלו נפגמת אף היא. לעיתים התופעה מלווה בקושי בהסתגלות מעברי אור וחושך.

 

קבוצות סיכון :

1. מחלות עיניים – ניוון רשתית, לחץ תוך עיני גבוה, קרט וקונוס קטרקט
2. מחלות סיסטמיות – סכרת, לחץ דם גבוה, בעיות בבלוטת התריס
3. פגיעה פיזית בעין
4. גנטיקה – פגם מולד, מחלה תורשתית

 

בדיקת העיניים:

בדיקה לראיה ירודה מתבצעת באופן שונה מבדיחת חדות ראיה רגילה.
בבדיקה זו בודקים את הרגישות לאור,את היכולת להבחין בצבעים, את מבנה העין מבחינה פיזיולוגת ועוד.
בדיקת ראיה ירודה אורכת זמן ממושך יותר מבדיקת עיניים רגילה.
על סמך תוצאות הבדיקה, יבנה האופטומטריסט תכנית מתאימה לניצול מקסימלי של שרידי הראיה שנותרו ויקבע מה הדרך הטיפולית המתאימה באופן אישי לאותו פציינט – ממגוון עזרי הראיה הקיימים.